חוֹרָן

חוֹרָן, חוֹרָנָא, חוֹרָנָה,(חֲרִינָה) חֲרָ׳ m. = אוֹחֲרָן, another, next; last. Targ. Y. Lev. 19:6. Targ. Y. Ex. 9:6. Targ. Job 20:18; a. e.Y.Pes.VI, 33a bot. דח׳ מקדשוכ׳ that another man will sanctify Y.Peah II, 17a bot. וחרנה אמר and the other (scholar) says; Y.Ter.II, 41c top וחרינה; a. fr.Pl. חוֹרָנִין, חוֹרוֹנִין. Targ. 2 Chr. 23:17; a. e.Y.Peah VIII, 21b top לח׳ to other people (not himself).Fem. חוֹרָנַיְתָא, חוֹרָנַיְי׳, חוֹרַנְתָּא (… תָּה). Targ. Y. Ex. 21:10 (ed. Amst. אוֹחְרַנְתָּא). Targ. 2 Chr. 3:12; a. e.Y.Sabb.II, 5a sq. ח׳ למה why the other sacrifice?Pl. חוֹרַנְיָין, חוֹרַנְיָיתָא. Targ. 1 Chr. 23:27.Y.Sabb.X, end, 12d; a. fr.